כלי הגידול
טעות נפוצה היא שכלי הגידול צריך להיות גדול ,הסחלב אוהב את הכלי הקטן ביותר המסוגל להכיל את הצמח,
כלי החרס הם אווריריים ושומרים על טמפרטורה נמוכה של השורשים.Epiphyte (צמחים הגדלים על גבי מצע כלשהו לרוב על
ענפיו של צמח אחר בניתוק מוחלט מהקרקע, המצע עליו גדל Epiphyte מספק לו תמיכה פיסית בלבד,
בעוד שאת אספקת המים המזון והמינרלים הוא מקבל ממי גשמים, אותם הוא אוסף באמצעות שורשי אוויר)
חייבים להיות בכלים מנוקזים, ואפילו על שעם,הם עדיפים על כלי פלסטיק או גלזורה, ה Terrestrial סחלבים קרקעיים,
(בעלי איבר תת- קרקעי פקעות שורש או קנה שורש) חייבים להיות בכלי גידול שישמרו על לחות.
דישון ומחלות
החומרים להם זקוק הסחלב בכמויות גדולות נקראים מקרואלמנטים. בהם ניתן למצוא את: אשלגן,זרחן, חנקן.
חומרים להם זקוק הסחלב בכמויות קטנות, נקראים מיקרואלמנטים, בהם: ברזל, מנגן, מגנזיום, בורון, נחושת, אבץ, מולבידן.
הסחלב זקוק, לחנקן-ל(N)לגידול חלקי הצמח הירוקים, מינונים גבוהים מעכב פריחה.אשלגן- (K)חשוב לפריחה.
זרחן-(P)חשוב להתפתחות השורשים והפרחים (לאחר פריחה אין לדשן עד להופעת צימוח חדש)
דישון ברמת ריכוז גבוהה ומוגזמת תביא למות צמח, וברמת ריכוז בינונית תגרום לצמיחה רכה ותמנע פריחה.
מומלץ להשתמש במספר סוגי דשנים בו זמנית.
השקיה
איכות המים לה זקוקים הסחלבים הטרופיים היא איכות מעולה,כזאת לה הם רגילים בטבע.
ברוב הסחלבים קיימת רגישות גבוהה למליחות במי ההשקיה
ולכן, יש להשקותם במי גשם שנאגרו במיכלים סגורים,או במים מזוקקים ממזגנים,ו/או במי אוסמוזה הפוכה.
תדירות ההשקיה
תדירות ההשקיה תלויה במצע שבו שתול הסחלב. אם הוא שתול בטוף, הטוף מנקז אותם במהירות וביעילות ולכן מונע ריקבון.
בחורף, יש להשקותם פעם בשבוע ואילו בקיץ ? עד פעמיים בשבוע תלוי היכן הם גדלים האם בבית או בחממה מכול גודל שהוא.
(יש לזכור שאין להשקות בשעות הבוקר המוקדמות בעיקר בחורף,וכלל לא אחרי שעת הצהרים)
אסור להשאיר מים בתוך אמיר הצימוח של הסחלב.
אם הסחלב שתול במצע של סחלבים, יש לבדוק ידנית את מצב הלחות במצע, להיזהר מעודף מים,
ולהימנע מהתייבשות בית השורשים. האיזון הוא אחד מסודות הגידול המוצלחים של הסחלבים.
מחלות ומזיקים והתופעות הנפוצות:
נקודות כהות או שחורות על הפרח,הסיבה פיטרית(Botrytis).ריקבון הכתר של הסחלב (כתוצאה מהשקיה, בשמש, בחום, או בלילה.)
כנימות מגן ואקריות,(נקודות חומות ,לבנות, ורשת של נקודות צפוף על העלים) אקריות – טפילים זעירים ממחלקת העכבישים,
נטפלים לצמחים ומוצצים מהם את מזונם. האקריות (שהן עצמן עכביש) טוות רשת קורים שהיא הסימן הראשון להופעתן.
סימן שני הינם כתמים בהירים שניתן לראות על העלים בעין בלתי מזוינת.
באמצעות זכוכית מגדלת ניתן לראות את האקריות עצמן, נעות באיטיות על פני העלים.
הטיפול בנגע הוא באמצעות שטיפה בזרם מים חזק, ואוורור. טיפול נוסף הוא באמצעות גיפור.
הטיפול מתאים לצמחים שאינם פורחים (קצת מלכלך). הגיפור יעיל גם נגד קימחון.
כנימות מגן,ואקריות אינן אוהבות מים ולכן טוב מידי פעם להתיז מים על העלים,(יש חומרי הדברה ידידותיים לסביבה.)
בכנימות מגן אנו משתמשים בהדברה הפשוטה ביותר שהינו בהגמעה ב-”בקומפידור” ע”פ הוראות היצרן.
טיפול זה אנו עושים כול חצי שנה. בכל פעולת מניעה שתבצעו,אל תשכחו להוסיף דישון לקרקע ,משום שהכנימות מונעות
התפתחות תקינה של הצמח ודישון נוסף לאחר הטיפול יאיץ הצימוח. בטיפול אקריות אנו משתמשים בריסוס עלוותי”בנימגרד”ע”פ הוראות היצרן.
ריקבון עלים הם תוצאה של לחות גבוהה וזיהום מבקטריות,מופיע כשינויי צבע העלים מצהיב בהדרגה וצמיחה חדשה מתנוונת
ואף משחירה ,שינויי צבע על עלים וכתמים יכול להיות גם סימן לווירוס ולזה אין פיתרון.בריקבון עלים אנו גוזמים את חלק הנגוע
(ראה הוראות חיטוי בהמשך) ומורחים על הגדם בכינמון או בחומר השרשה.
חוסר פריחה היא תופעה נפוצה ושכיחה ונגרמת בעיקר מריקבון השורשים הנגרמים,עודף דישון,חוסר ניקוז,מצע ישן ולא מתאים,פיטריות קרקע מזיקות,טמפרטורה שאינה מתאימה, והחמור ביותר עודף השקיה.
כיצד תצילו את הצמח ?
1) חיטוי כלי הגיזום.
2) הסרת השורשים הפגומים.
3) החלפת המצע.
4) ריסוס השורשים בחומרי חיטוי או הדברה כנדרש.
5) העברת הסחלב לכלי עם ניקוז משופר, רצוי כלי מחמר או חרס.
6) אם כתמתם חלק מעלה או ענף פריחה וכדי למנוע ריקבון בגדם יש למרוח את הגדם ב”קינמון”,
ואם יש לכם אבקת השרשה-גם היא טובה למריחה על הגדם.
